הטאנטרה השיוויסטית מתייחסת לחמש איכויות או אולי עוצמות או מסוגלויות. בפועל למעשה קיימות שש כאלה, בהן אחת בעלת מעמד ייחודי וכוללני. אלו מעין סגולות או איכויות ייחודיות שעצם נוכחותן במרחב התודעתי מהווה כלי משמעותי לחיבור לכוליות עליו מדברת הטאנטרה, או במילים אחרות הן טבעו של ה DIVINE.
הכוחות או האיכויות הן:
Chit Shakti - עוצמת המודעות
Ananda Shakti - עוצמת העונג (Bliss)
Iccha Shakti - עוצמת ביטוי הרצון או היצירה
Jnana shakti - עוצמת הידיעה או ההכרות
Kriya Shakti - עוצמת ההפעלה או העשייה
מעבר לכל אלו קיימת איכות או "עוצמת על"
Svatantrya Shakti – עוצמת החרות (Freedom)
כל העוצמות או המסוגלויות כולן הן ביטויים לחרות הפנימית והטוטאלית, לאוטונומיה המלאה וחוסר התלות של ה DIVINE ולכן גם של כל סובייקט המודע להיותו "נגזרת" מניפסטצייה של האחד.למעשה ההיוודעות לכך שהכוחות הללו מצויים ברשותנו ומהווים תנאי להתנסות האישית השלמה ולפעולה ולנוכחות בעולם כהתגלמות האחד, היא גם התובנה לכך שאיננו נפרדים מהאחד ומהשלם.
העוצמה הראשונה עוצמת המודעות (העצמית) היא היסוד לכל המציאות.
היא התנאי לכך שחוויה תהפוך מחוויית יחיד לחוויית השלם. מתלות במצבי עניינים בעולם לחרות מכל שינוי, כפועל יוצא של שינוי נקודת מבט והסרת מכשול או מכשולים פנימיים.
ההבחנה היא בין פעילות של צופה בלבד (המודע לסביבה אך לא להוויתו) לבין פעילות של צופה משתתף היודע את היותו בכל רגע "צופה מודע ב... או משתתף מודע ב...".
כאשר אנחנו מודעים או משתמשים בעוצמה זו הרי אף התנסות טובה או פחות איננה מהווה מגבלה יותר. לא מדובר עוד במאבק לכן, או בחשש פן דבר נעים או מגונן יסתיים, אנחנו משליכים את השלמות שבנו אל הארוע. אנו חווים את הדבר כהתרחשות בתוך ההוויה ולא מחוצה לה ולכן השליטה בה, תהיה אשר תהיה, נתונה לנו בין אם האירוע נעים או לאו. כל הזדהות עם הארוע בכל רובד שהוא תיצור מגבלה, הקטנה, תלות.
כמובן שלא מדובר במובן מאליו, חווית כאב פיזי או חלילה אובדן למשל, דורשת תרגול רב, תובנה עמוקה ביותר, על מנת עדין להחזיק אותה תחת עוצמה זו אם בכלל, אולם עצם העיקרון הוא המשמעותי כאן.
אם נהרהר לכמה רגעים בחוויות מעצימות שחווינו אשר התאפיינו בתחושת מרחב יוצאת דופן נוכל לחוש באותה מודעות אישית המלווה מפגש עם החוץ. אי תלות מהותית בדבר ברגע נתון, תחושה כי דבר אינו יכול לפגוע בנו כעת. למשל טיול יוצא דופן בטבע מרשים ופתוח, התאהבות, שיחה מעמיקה עם אדם אחר, בחירה משמעותית בחיים וכדומה. יש שיאמרו שאלו דווקא סיטואציות בהן איננו מודעים כלל לעצמנו, אך בפועל מדובר במצב בו הגבול בין השניים מתערער עד כדי זהות בין המודע לבין החוויה ולכן החוויה עצמה לא היא יוצרת העונג אלא דווקא שבירת הגבול שביניהם. הנוכחות המודעת את עצמה אל מול הדבר היא מקור העונג או במילים אחרות התגלמות החירות הפנימית המעמיקה כלפי העולם. זוהי התנסות שונה מהותית בעולם, והאירועים (השונים) אינם אלה רק קטליזטור לחוויה הפנימית הזהה בכולן.
שוב חשוב שנזכור שמבחינת הטאנטרה אנו שלמים והיינו שלמים תמיד. התירגול המדיטטיבי כאן מיועד להסרת אי ההבנה, השלת הלבוש המסתיר זאת, המושגים, המחשבות, ההנחות המגבילות שנבנו ומונעות מאיתנו להחשף במלאות וללא עוררין לטבענו האמיתי השלם.
Ananda Shakti - עוצמת העונג (Bliss)
היא האיכות הבאה המאפיינת את האחד ומצוייה כמסוגלות מלאה בכל סובייקט.
.Ananda Shakti היא מעין איכות נובעת מהאיכות הקודמת chit shakti
אננגה תופיע בדיוק במצבים בהם נצליח למקם את עצמנו בחוויה עצמה ללא תיווך ובהכרת עצמנו כחווים ללא תיווך. אותה תחושת מלאות עצמית אי צורך בדבר נוסף אי תלות בארוע היא אננדה שאקטי. היא איכות נבדלת מהותית משמחה או אושר שכן אלו תלויים בדבר מה או באי התרחשותו של דבר לא רצוי. אננדה אינה תלויה בדבר שבהתרחשות החיצונית. טיבה היא במידה בה הסובייקט משים את עצמו במלאותו ללא תיווך ללא הזדהות עם ארוע, רצון, תשוקה וכדומה.
נהיה שם משעה שנהיה מודעים לחלוטין למה שאותו אנחנו חווים. נשים את עצמנו במלאות ובמודעות חווה ברגע הזה ונפתח אליו ונקבלו בשלמותו ללא התנגדות שהיא ולו לחלקיק ממנו.
בדרך כלל חשש או אכזבה ממצב לעומת המצופה, מונעים מאיתנו לשים עצמנו במלאות ויש צורך במרחב מוגן, למשל היות בטבע חובק כל, חברות או אהבה אמיתית כדי שמכשול זה יעלם או יוגף הצידה ויאפשר אותה חוויות התמסרות לעצמנו.
Iccha Shakti - עוצמת ביטוי הרצון או היצירה
איכות שלישית היא בעוצמת הביטוי העצמי. ה DIVINE כך מבהירה הטאנטרה השיוויסטית מאופיין בחדוות היצירה לשמה במלאותה ללא מגבלה. האמן היוצר המבטא עצמו מתוך טוטליות ללא התחשבות במגבלות בקהל בכלכלתו וכיוצא באלו, מבטא בכך את העוצמה הזו, את האיכות הזו. עם זאת היא אינה מוגבלת רק אליו, הוא זה שמסוגל לממשה בחוסר פחד. ההיות בעולם מתוך מודעות מאפשרת את ביטוי הרצון ללא פשרה במלאות ובטוטליות. ההיות במצב של מסופקות מלאהAnanda , התחושה הזו, היא מניע לפיתוח האיכות השלישית איכות היצירה או הביטוי המלא של התשוקה ליצירתיות ולהבעה עצמית.
ההיות במקום של עשיה כזו היא שונה רדיקלית מעשיה למען דבר. כאן העשייה היא מקור לאנרגיה, ולא צרכן אנרגיה. Iccha shakti הוא מעיין או מאגר עוצמת ה DIVINE מקור לאנרגיה אינסופית מעבר לכל יצירה, התנאי לכך הוא מודעות עצמית בעשייה. ככל שנתקרב לטיבנו האמיתי השלם ואינסופי, כך נוכל להיעזר במקור הרצון והיצירה האינסופי. הרצון מבקש קיום לשם עצמו לשם ומתוך אננדה. כאן המסופקות איננה סטטית היא אנרגיה טהורה, המאפשרת שינוי ואינה תלויה בו, מאפשרת יצירה ללא סייגים מגבלות או מקורות אנרגיה חיצוניים.
.Jnana shakti - עוצמת הידיעה ההתוודעות או ההכרות
כמובן שתכונה מהותית של ה DIVINE היא הידיעה או הידיעה השלמה האינסופית. לא ניתן כמובן לפעול בכוליות וגם בחלקיות הנגלית ללא ידיעה הכרות שליטה.
זהו אם ניתן לומר מעין מארג הקיום, מפת הדרכים -מובנת מאליה- אך הנדרשת להכרות מעמיקה ויסודית על מנת שניתן יהיה להתנהל בצורה מלאה.
עוצמת היצירה נדרשת לעוצמת הידיעה. כדי לממש את הריקוד חסר הגבולות שלו, שיווה נדרש להכיר את תנועות הריקוד, רק כך הריקוד שלו יהפוך לסחף אקסטטי המניע את היקום. ללא הידיעה, היצירה אינה אפשרית, התנועה המודעת לא אפשרית וגם אננדה לא אפשרית. הדיסציפליה היא הכרחית לחרות הכללית, כל הליכה בנתיב רוחני, בפרט למשל בתרגול היוגה דורשת בהכרח ידע מעמיק כיסוד. ככל שהידע יעמיק החרות ליצור להתמסר להיות בסיפוק מעצם הדבר יגדלו. או לחליפין כשיקוף, בלבול מהווה מכשול ומעצור.
.Kriya Shakti - עוצמת ההפעלה או העשייה
המודעות העצמית, המסופקות, היצירה והידיעה באות לכלל ביטוי בעוצמה האחרונה המסיימת, העשייה. זו מתגלמת אך ורק לשם עצמה ולא למען השגת מטרה נלווית שכן מאותו רגע היא עלולה להפוך ותהפוך בהכרח אם תבוצע, לפעולה קרמתית ולא לקרייה.
אם כך יקרה היא תצבור מכשולים וארנות וסאמקרות (Varnas\ samkara) אשר יבואו בהכרח בחשבון בהמשך.
זוהי עוצמה או איכות ייחודית בכך שהיא מוציאה לפועל, אך תמיד לשם עצמה מתוך עצמה ולא לצורך קידום מטרה נלווית או הישג אחר כלשהו.
.Svatantrya Shakti – עוצמת החרות (Freedom)
כל אלו כולם מבטאים את אותה חרות וחופש עילאי המאפיין את ה DIVINE- ובאופן דומה מתגלם בכל מניפסטצייה של סובייקט. החרות שמעבר לכל מפגש, לכל עשייה, לכל מצב עניינים, מתוך הידיעה שבמהותו העמוקה ביותר הסובייקט הינו CIT - ביטוי מלא של המלאות האחת ולכן חופשי לחלוטין.
Comments