סוטרת הפתיחה ביוגה סוטרה של פטנג'לי כמה מילים על 1.1

היוגה סוטרא נפתחת במשפט שנראה על פניו כמעט מיותר מבחינת הטקסט והוא מעין משפט פתיחה המציג את מטרת הטקסט כולו.

פטנג'לי אומר כך Atha yoga anu-shasanam

בתרגום פשוט:

כעת (Atha) לימוד או הוראת (Anu-shasanam) היוגה (yoga).

הסוגיה מה היה מעמדו של פטנג'לי בתולדות היוגה, מי הוא היה, אם והאם היה אדם מסוים לאhזו אסכולה או זרם רוחני\דתי הוא השתייך מה היה מעמדו או מקצועו הן כולן שאלות שדיון נסוב סביבן.

ברור ללא ספק שפטנג'לי כמובן לא המציא, אלא רק ערך אולי פרש, תמצת, אסף לכלל חיבור שלם את הידע  או וריאציה מסויימת של הידע שנקרא בזמנו יוגה.

לכן המשפט שלנו בא לומר "אני מציג בפניכם את לימוד היוגה כפי שהוא מוכר כבר", אבל הדבר נעשה הפעם בעריכה מלאה כאשר ניתן דגש להיבטים החשובים. נעשה ניסיון על ידי פטנג'לי לערוך את הידע בהגיון ובסדר שיביא את האסכולה לכלל הצגתה באופן שתועלתה תהיה מרבית.

מדוע ואיך תפיסת העולם שמציג פטנג'לי לאורך כל הטקסט עונה על ההגדרה הלשונית של יוגה. כמובן  - כמו מילים רבות בסנסקריט – ליוגה ישנם שימושים ותרגומים רבים.

ויאסה הנחשב כפרשן הקנוני של פטנג'לי מתייחס לכך כמובן. (למעשה הטקטס הפרשני שלו צמוד לטקסט המקורי ורבים יאמרו שלא ניתן כלל להבין את הטקסט המקורי של פטנג'לי בלי ההבהרות והפריסה שמספק ויאסה לטקסט).

אם כן ויאסה מקביל את הביטוי יוגה לביטוי סמאדי samadhi,  בכך הוא למעשה מכוון אותנו לאופן בו ניתן להבין בכל זאת את הביטוי יוגה בהקשר לטקסט.

היכן הבעיה? הבעיה היא שהמושג יוגה מבחינה אטימולוגית (מקור השם) מיוחס ונקשר לביטוי האנגלי yoke  כלומר לחבר לקשור. בתחילת המאה מורים רוחניים מהודו שהגיעו למערב ומקורם היה באסכולת האדוויטא ודאנטא אומנם ניסו לפרש את הביטוי יוגה בהקשר הא-דואלי כלומר האחדותי.

 ולמה הכוונה? כוונתם הייתה לספח ממש את היוגה לתפיסתם ולטעון כי מטרת היוגה היא לחבר את המתרגל לאחדות המלאה לבורא לברהמן.

עם זאת יש בכך  קושי ממשי ולכל הפחות אצל פטנג'לי המשמעות היא שונה לגמרי. מטרת היוגה היא דווקא להבחין, לחדד את היכולת להבחין בנפרדות של שתי ישויות וממש לא לאחד או לזהות. היוגה אצל פטנג'לי במובהק היא דואלית.

לכן דווקא האופן בו ויאסא מחבר את היוגה לסמאדי (ריכוז מלא נקרא לו לצורך העניין בלבד)  הוא הגיוני ומעניין יותר. כלומר לדבריו היוגה היא המקום בו התודעה מתחברת לנקודה אחת לאובייקט של התמקדות עד אשר בשלב סופי ביותר במצב עליון הקרוי א-סמפרג'נאתה-סאמאדי למעשה ממוקדת התודעה בעצמה ללא כל אוביקט נוסף. 

זהו החיבור אליו מתכוון – אולי -פטנג'לי, כלומר, לא חבור בתודעה האישית לישות או הוויה עליונה כי אם חיבור או התבוננות טהורה על עצמה ככזו ללא כל יחוס לעולם.

גם הפרשן ואקאספאטי-מיסרה מחזק את הטענה בשעה שהוא קושר את הביטוי יוגה כאן לשורש YUJ שמשמעותו להרהר (contemplate) ולטענתו הוא ההקשר הנכון כאן.

נזכיר כאן הבחנה מרתקת של ויאסה בהקשר של מצבי התודעה בהתבוננות על אובייקט. ויאסא מציע כי ישנם חמישה מצבים (Bhumis) בהם יכולה התודעה להימצא: שניים מתוכם יכולים להכלל במצב היוגה או לעתים אפילו שניים וחצי.

אלו המצבים השונים:

1.   שיטוט (Wondering) 

מצב בו התודעה אינה ממוקמת למעשה בשום משום בכלל, כמעט לא מודעת לאפשרות להיות ממוקדת. 

2.   בילבול  (Confused)

מצב שבו הדברים לא ברורים. יש כאן צעד קדימה שכן לתודעה יש כיוון היא מודעת לכך שיש דבר מה אך היא לא מצליחה להבין להתמקד בו בכלל. אולי אפילו לא ממש לזהותו אך היא מכירה באפשרות קיומו ואלי אפילו בנכונות של היות ממוקדת בו.

3.   הסחת דעת (Distracted)

עוד צעד – כאן לעתים או אפילו לרוב יש  אפשרות להיות ממוקד אולם לפרקים כאלה ואחרים ישנה הסחת דעת. לכן כאן ישנה גם הכרה באובייקט אבל יותר מכך ישנה כוונה והתכוונות להישאר בריכוז עם כל הקשיים וההפרעות הסדירות. (מצב זה מוכר מאוד לכל מתרגל מדיטצייה בתחילת דרכו או גם למתרגל ותיק ביום עמוס במיוחד -נפשית)

4.   ריכוז (Concentrated)

זהו כבר מצב שניתן לגמרי לזהות עם רובד בסיסי או אפילו מעבר לכך של יוגה. זהו מצב -מתמשך- בו התודעה נמצאת בקשר מיידי עם אובייקט ההתבוננות ולאורך זמן ובכוונה תחילה.

5.   כפות מרוסן מצומת (Restrained)

זהו מצב שכבר ניתן לזהותו עם א-סאמפרג'נאתה סמאדי. כלומר התודעה מצויה כאן כבר מעבר לריכוז מלא באובייקט מסוים היא מרוסנת וכפותה (לעצמה). במובן מסוים אולי ניתן לומר שויאסא התכוון אינטואיטיבית לכך שהתודעה איננה  זקוקה עוד לריכוז בדבר כלשהו חיצוני לה,  היא מרוסנת היא שלמה וממוקדת בעצמה וכבר אין כל דבר שיכול להפריע לה. היא במטרתה הסופית של היוגה ככזו.

עם כל הניסיון להסבר מילולי חשוב לומר שכמו בכל זרם או לימוד שמהותו היא מיסטית, נסתרת, חבויה,  כלומר כזו שלא ניתן להבינה באמצעות השכל, שלא ניתן לבטא את מהותה באמצעות שימוש בשפה גם ביוגה- ובפרט כאן אצל פטנג'לי - ישנו אילוץ להעלות על הכתב נושאים שבחלקם לא ניתנים לביטוי בשפה ואפילו לא להבנה  על ידי האינטלקט.

היוגה סוטרה מציעה אינפורמציה אותה חשוב להבין – עם זאת אנחנו - כמתרגלים – לא נוכל לעשות צעד משמעותי רק באמצעות קריאת הטקסט.

פטנג'לי עצמו מדגיש כי דרך היוגה היא חווייתית בעיקרה ובמהותה וזו צריכה – ובמובן מסוים גם חייבת – להיות דרכו של היוגי.