גילוים ראשונים לרעיון היוגה הופיעו בספרות האופנישד המוקדמת. משמעויות המונח אופנישד -כמו בסנסקריט בדרך כלל – הן שונות. יש המפרשים אותה כ "תאימות אמיתית", אפשרות אחרת "מקבילה מסתורית"... המשמעויות למעשה מסבירות ומסמנות את המהות של הכתוב באופנישד. לעתים משמעות השם "אופנישד" מתורגמת גם כ"לימוד חסוי או נסתר".
התמה המרכזית באופנישדות המוקדמות היא: "הנסיון להבנת הקשר בין עולמו של הברהאמין לבין רמות שונות ועמוקות יותר של "המציאות" וישומו של קשר זה באופן פרקטי ותודעתי".
על מנת להצליח בכך -מסבירה האופנישד - יש לנקוט בפרקטיקות שונות אפשריות, לדוגמה: טאפאס ( מעט בהמשך על מה הכוונה....), עבודה דרך דימויים, שינון מנטרות, התמקדות באובייקטים שונים, תהליכי ריכוז יחודיים, קריאת טקטסים עתיקים ומקודשים ושיטות אחרים.
במאה ה- 4 לפני הספירה מופיעה באופנישדות לראשונה מתודיקה ופרקטיקה חדשה הקרויה יוגה.
באשר ישנו דיון באותה פרקטיקה יוגית ובמציאות אותה היא למעשה מתארת או מתייחסת, קיים בה קושי מהותי: לא ניתן למעשה לתאר את אותה מציאות כלשונה שכן היא אינה מיוצגת על ידי המציאות הנוכחית ואיננה ניתנת להבהרה מושגית על ידי המציאות המוכרת לנו . לכן, כמו במקרים דומים, היא מתוארת באמצעות מטפורות, אנאלוגיות קשרים סימבוליים וכו..
יותר מכך, כאן מופיע רעיון יוצא דופן ביותר, הקשור ליוגה והוא: שעצם הכרותו או המפגש של הברהמין עם אותו רובד סמוי במציאות האחרת הופכת אותו עצמו להיות חלק מהוויתה של אותה מציאות. זהו רעיון נועז שאינו מופיע בתקופת הציר בשום עמדה או השקפה בתרבויות מקבילות אחרות. זהו רעיון "האטמאן הוא הברהאמן" רעיון שמגלם בתוכו שחרור ממשי, טרנספורמציה טוטלית של האדם היחיד.
מעניין שבאופנישדות שעוסקות באותו מוטיב יוגי מיסטי יחודי זה, נעלמים בהדרגה רעיונות הציר שדנו בהן קודם לכן, אותם רעיונות ייסוד ליברלים המתייחסים ל"אינדיבידואליזם", "אוניברסליזם אנושי", יכולת פרקטית לשחרור או בכלליות כל סממני האתיקה שאימצו זרמי הבודהיזם והג'איניזם, מדוע?
כנראה שהם אינם תואמים את המסורת "החדשנית והאליטיסטית - טראנסצדנטית" במילים אחרות אינם משרתים את הברהמין המיסטיקן.
במילים אחרות - ליוגה או לעיסוק ביוגה יש לכאורה "יכולת לבסס" את מעמדו החברתי של הברהמין המיסטיקן. הרעיונות החדשניים "לא מתאימים כאן".... לא משרתים את הפוליטיקה הסוציולוגית מעמדתית של הברהמין.
חשוב לזכור והבין כי האופנישאדות עצמן ובפרט אותן כמה שנבחרו לשמש במעין קנון תרבותי אינן מסורת אחידה וקוהרנטית ובפרט איננה מסורת להבנה או לתרגול יוגה בפרט. הן הרבה יותר צרוף של ערב רב של קטעים אפוריזמים שנכתבו ככל הנראה על ידי מורים שונים, חלקם סותרים זו את זה, חלקם סתומים ונטולים הקשר מעשי.
עם זאת כתבי האופנישד הן יסוד ממנו עלינו לשאוב מידע ראשוני אם נרצה להבין על מה אנחנו מדברים כאשר אנחנו מדברים על יוגה באשר היא.
בנוסף עולה כאן שוב השאלה מי הם אלו שלמעשה העמידו או הגו את היסודות העמוקים והראשוניים למסורת כלשהי שעליה תבנה לעתיד תפיסת או תפיסות היוגה השונות, על המכנים המשותפים להן.
ההגיון אינו בהכרח מצביע דווקא על ברהמינים. הללו היו מקובעים מידי וחששו כך ניתן להניח, למעמדם מכדי להכניס מיני רעיונות חדשניים ויוצאי דופן, שחלקם הניכר אינם עומדים בכפיפה אחת ובהתאמה למצוי ובפרט לאידאולוגיה ולצרכים החברתיים של הברהמין.
על פניו דווקא, הקשאטרייה - אולי תוך מגע עם קבוצות שראמאנה ורעיונות חדשניים שהציעו, נראים מועמדים סבירים הרבה יותר להובלת רעיונות ומושגים יוגיים. יותר מכך מעניין הוא כי דווקא באותם קטעים מפורסמים יותר באופנישדות, שנראה כממסדים רעיונות יוגיים, הדוברים בדיאלוג הם כמעט תמיד מנחים שאינם אנשי דת אלא ובפרט לוחמים מלכים שליטים ונושאי חרב וקשת. מלכים ושליטים כגון ג'נאקה, פראוודה ואחרים כדוגמתם.
כאמור חשוב לזכור שמרבית הקשאטרייה היו משכילים ובאו במגע עם רעיונות ומושגים חדשניים. לראיה בודהה ומהאווירא (מכונני שתי המשורות הגדולות) היו לוחמים מלכים והם שהקימו שושלות ודתות המכובדות עד היום.
נראה שלקשאטריה שלא השתייכו לזרמים אלו היו סיבות טובות לפתח בעצמם תפיסה פילוסופית אידאולוגית משמעותית אלטרנטיבית, בעיקר לנוכח שני הזרמים האחרים שנשפו בעורפיהם (הבודהיזם והג'אינזם). בפועל חלק מהקשאטריה בהחלו גילו מידה רבה של עניין בבודהיזם ובג'איניזם, אולם למצער ובפועל לא יכלו לקבלן לנוכח הסטטוס המעמדי שלהם, משום הרעיונות שהעמידו זרמים אלו היו -עבור לוחמים- כמעט סותרים את תפיסת עולמם הבסיסית הלוחמנית.
איזכורים ליוגה מופיעים באופנישדות אחדות.
האופנישד בו מופיע האיזכור לראשונה ובו גם המידה המרובה ביותר של מה שניתן לראות כאזכור ממשי אולי למושג יוגה היא הקאטה-אופנישד, Catha-upanishad.
בקאטה אופנישד קיים אזכור של מתודה אסקטית –בשם יוגה. היא מוגדרת כ: "פרקטיקה בה חמשת החושים מושקטים ביחד עם התובנה החושית manas וכאשר לאלו מצטרף גם האינטלקט הגבוה buddhi , אז מגיע למצב בו אין בו (ובאחרים כל "תזוזה") זהו השלב הגבוה – האחזקה ה"קשוחה" או האיסוף של החושים - והיא מה שנקרא יוגה"
ההגדרה הזו מופיעה בקאטה יחד עם עיסוק בסיום החיים ועם דיון באיחוד עם הברהמ. נראה לםי רוח הדברים - על פניו - כי לשראמנה היתה כאן השפעה משמעותית.
האם השיחרור מתרחש במהלך החיים? לא בטוח בכלל שזו כוונת המחבר ויתכן שכפי שראו זאת השראמנה הכוונה היא שהגאולה מתרחשת דווקא בשיחרור מהגילגולים, באיחוד השלם ביציאה מהסמסארה כלומר כל זה קורה במקרה הטוב לאחר תום החיים הנוכחים או בסיום שורה של כאלה רחמנא לצלן. זהו מעגל הלידות והמיתות.... האם אנחנו -במאה ה 21 בני המערב מתרגלי היוגה המודרנית משתכנעים מכך?.... האם אנחנו מסוגלים לקבל את רעיון מהלך החיים כרצף של לידות ומיתות? לא בטוח בכלל....
אופנישד מעניין אחר שבו מופיעים איזכורים שונים אך מפורשים על יוגה כלשהי היא סווטאוואטרה אופנישד svetavatara .
סוואטאווטרה אופנישד מציינת רצף או סדרה של פעולות הנדרשות כדי להגיע ל"יוגה" על פי הכתוב בה נדרשות למורך כך פרטיקות גופניות של ממש.
שליטה בנשימה - שליטה בתנועה. הכתוב מתאר את הפרקטיקה בדרך המעניינת הבאה:
"שמירה על גוף יציב (חזה צווואר וראש), הכוונת המחשבות אל הלב (פנימה). כאשר המתרגל עושה זאת הוא נדרש לקחת נשימה דרך האף . תוך שמירה על תבונה וזהירות על המתרגל להשקיט את תודעתו.
הכתוב מציג תאור הכולל פראנאיימה (שליטה בנשימה) ופראטיארה (שליטה בשכל ובמחשבות). המטרה אותה יש להשיג או לשאוף להשיג היא הכרת העצמי ובכך הכרת והבנת המציאות האונטולוגית החיצונית.
גם בסוואטאוואטרה ישנה רמיזה לרעיון היחודי שהכרת דבר (לכל הפחות בדרך היחודית בו מאופיינת הכרה כאן) היא למעשה איחוד איתו, הפיכה להיות מה שהמוכר הינו.
מה התפקיד של היוגה בתהליך המיוחד הזה של הפיכת המתרגל לדבר עצמו? איך ארוע שכזה קורה בפועל? האופנישד טוען כי דהייאנא (מדיטציה?) היא הכלי לכך. לא מדובר בתהליך מחשבתי (בוודאי לא רק כזה) אלא בשהייה במצב ייחודי ומתמשך שמאפשר למודט: "להביט מעבר לתופעה, לראות את האלוהות שמעבר או זו המשקפת אותה או אף זהה לה, ולהכיר באותה אחדות שבין המודט לאלוהות".
ביוגה סוטרא, דייאהא איננה יוגה אלא תהליך ביוגה... אבל למה הכוונה כאן? מה הקשר המתקיים בין מדיטצייה\דהיינא לבין יוגה? התשובה לכך לא ניתנת כאן במפורש – אבל ניתן רמז לכך שבדרך היוגה קיימת האפשרות להעזר בדהיינא – לכל הפחות.... לשם השגת זהות שלמה. לכן הכתוב כאן דומה למדי למה שנרמז ביוגה-סוטרה.
האופאנישד האחרון (היסטורית) בו עולה דיון על היוגה – וכאן בצורה ניכרת יותר הוא במייטרי אופנישד - Meitri Upanishad.
זוהי אופנידש מאוחרת יחסית, שככל שנראה על פי אופי הדיון, מתכתבת כבר בצורה ברורה עם מסורת הבודהיזם שכבר קיימת אז בצורה נהירה וברורה.
יחד עם זאת גם כאן אין כלל בהירות לגבי מהי יוגה, מה נדרש כדי להגיע לתוצאות ולמעשה אפילו הדיון על מה הן התוצאות הרצויות או הניתנות לביצוע, לא שלם וקוהרנטי.
יותר מכך, ככל שננסה להבין האם ישנו מקור ברור למסורת היוגה נגלה שוב ושוב שכור ההיתוך שלה ניזון ממקורות רבים. במייטרי ניתן למשל למצוא מושגים ממסורת הסאמקייה האדווינטה וגם מהבודהיזם.
אם ניתן לנסות ולמצות את הגישה שמוצגת באופנישד הזו אזי הבסיס לדיון הוא אדוויטי כלומר אחדותי. למה הכוונה באחדותי? הניסיון להציג את המציאות האולטימטיבית כאחת, או בלשון הכתוב : "הברהמן האינסופי הוא הוא הנשמה האחדותית הנצחית..." מטרת היוגה היא השגת או הכרת אחדות זו והמצאות בה....
מובן שתפיסה שכלית של הגדרה זו איננה מובנת מאליה ככלל... ועל רקע זה עולה שאלת הפרקטיקה היוגית ... אם באמצעות השכל בלבד קשה לראות כיצד ניתן לבצע את המהלך ההתגלותי הזה או אפילו לרדת לסוד עומקו...."הכרה והגעה לנשמה האחדותית הנצחית...." אזי אם לא חשיבה, מה האלטרנטיבה ?
במילים פשוטות מה לעזאזל צריך לעשות כדי "לעשות יוגה?...
האופנישד לא נוטשת אותנו כאן בכל זאת.... קצת בדומה למה שמרומז ביוגה סוטרה מציעה לנו האופנישד מסלול בן 6 שלבים.... או 6 פרקטיקות יוגה שיסייעו לנו בדרכינו. מעניין שחלק ניכר מהן הן אילו המופיעות (לכל הפחות בשמן) גם ב 8 השלבים המפורסמים של פטנג'לי.
1. הגבלת הנשימה (פראנאיימה?)
2. הסגת החושים (פראטייארה?)
3. מדיטצייה או דייאנה ?
4. ריכוז דהארנה?
5. חשיבה...הרהור TARKA......
6. סמאהדי...הטמעות (absorption)
האם השלבים אומנם הם אילו של פטאנג'אלי ? לא ברור, שכן גם שם חלוקות הדעות לגבי כוונותיו של פטנג'לי בכל אחת מהדרכים או השלבים כך שקשה יהיה מאוד להניח שמדובר בדיוק באותה פרטיקה או כוונה אולם ניתן לראות שהלך הרוח או הכוונה דומים הם , ללא ספק – יש כאן הרבה מהמשותף.
מבחינת פרקטיקה נראה כי ההצבעה כאן על היא על יוגה כהליך של השקטת הנשימה החושים ולבסוף המחשבה...התכנסות מדורגת. האופנישד קושר את ההליך הזה למושג או למצב הקרוי TURIA זהו מצב בו התודעה מגיעה למעין מצב של "שינה" אולי בדומה למה שנהוג לכנות "יוגה נידרה" בתרגולים אחדים... אין זיכרון.... אין קוגניצייה... ישנה אפילה מוחלטת של התודעה. זהו מצב הקרוי "המצב הרביעי שאינו לא שינה לא חלום ולא ערות.....
כל זה טוב ויפה אולם אם המגמה היא למצבי תודעה שקטים רדומים אזיי מה מקומה של החשיבה או ההירהור שמופיע בסעיף 5? כיצד זה מתיישב עם עצירת הקוגניצייה אפילת התודעה ומושגים דומים.
במקום אחר המייטרי אופנישד אומרת כי בנוסף לטאפאס ולמידטצייה נדרשת גם ווידיא (ראיה טהורה- אבל לא מדובר בחוש כמובן אלא בידיעה והבנה ממשית זו ההפוכה מאווידיה). הבנת השגיאה והעכירות באופן שכלי... כלומר כאן נרמז שהראציונאל נדרש גם הוא, כדי להכיר את הברהמן - כך לפחות מסתמן.
יש מפרשים הסבורים שגישה זו מושפעת מהמפגש עם הבודהיזם עם אופן החשיבה והפניה של הבודהיזם להתמודדות עם המציאות. כלומר, הגעה באמצעות הבנה ממשית ולא באמצעות מצב מדיטטיבי או מצב קיצון הנוצר כתוצאה ממנו...אלא באמצעות הבנה מחשבתית שכלית, מיינפולנס.
כאן חוזרת ועולה שאלה שפגשנו כבר קודם לכן.. מתי מתרחש התהליך? האם הוא הבטחה לחיים אחרים (כלומר לא אלו העכשווים) כפי שהופיע בכתבים קודמים או שמא כאן ישנה כוונה ממשית שאם יופעלו כל האמצעים ובפרט גם TARKA ניתן להשיג את הברהמן וסוג כלשהו של שיחרור כבר בחיים האלו? התשובה מן בסתם - שוב - איננה ברורה.
אם כן כמו גם באופנישדות אחרות וכאן בפרט – מדובר לא בטקסט קונסיסטנטי וחד משמעי אלא שוב במגוון דרכים ניסיונות ואולי גם כותבים ואף טקטסטים שונים שאוחדו, לא תמיד בהכרח מתוך ניסיון ראציונאלי על מנת ליצור חזות של אחידות והבנה לינארית....
במייטרי אופנישד יש אפילו איזכורים כמעט "האטה יוגים" או "טאנטרים" (עם כי כמובן הטאנטרה כזרם או שיטה ברורה היא מאוחרת הרבה יותר) כעוד אפשרות או עוד דרך יוגה.
לסיכום: באופנישדות ישנם איזכורים שונים ומשונים לפרקטיקטות המכונות כולן יוגה, כפי שראינו חלקן מהוות קו משחבתי לרעיון חיצוני, חלקן יחודיות, אבל קשה מאוד בשני המקרים להבינן בפועל. רב השונה על הדומה ויותר מכך לעתים קרובות קשה מאוד להבין מה הכוונה בכלל במושג יוגה ובפרט ואפילו איך להגיע אליה ומה ניתן לצפות ממנה אם בכלל.
Σχόλια