בלוג 

היוגה סוטרא נפתחת במשפט שנראה על פניו כמעט מיותר מבחינת הטקסט והוא מעין משפט פתיחה המציג את מטרת הטקסט כולו. פטנג'לי אומר כך Atha yoga anu-shasanam בתרגום פשוט: כעת (Atha) לימוד או הוראת (Anu-shasanam) היוגה (yoga). הסוגיה מה היה מעמדו של פטנג'לי בתולדות היוגה, מי הוא היה, אם והאם היה אדם מסוים לאhזו אסכולה או זרם רוחני\דתי הוא השתייך מה היה מעמדו או מקצועו הן כולן שאלות שדיון נסוב סביבן. ברור ללא ספק שפטנג'לי כמובן לא המציא, אלא רק ערך אולי פרש, תמצת, אסף לכלל חיבור שלם את

1. האם אנחנו דוברי אמת? אין הכוונה שלי כאן לאמת מהסוג ה"קשה" כלומר מה נכון או לא נכון באופן מובהק ומוחלט לגבי עובדה כזו או אחרת בעולם. לא זו הכוונה. הכוונה היא לאמת הפנימית שלנו. 2. היוגה סוטרא של פטנג'לי - ולמי שלא מכיר זהו החיבור הנחשב כמאגד או כקנוני למסורת היוגה (עם כי ישנם כתבים רבים חשובים אחרים) - מתייחסת לחמישה עקרונות שלאורם על היוגי לשאוף לנהוג. על פיהם הוא מתבקש לנהוג או להתכוון בחייו והם מהווים - כמכלול של חמישה - את אחד מהאמצעים להתקרבות שלנו כמתרגלים למצב ה

המיתוס מספר על בירור הסוגייה מי הוא האל החזק והשליט מיהו אדון היקום והראשון מבין שלושת האלים שיוצרים את השילוש המרכזי בתפישה הווודית. וישנו, ברהמה ושיווה. הסיפור מסופר מפיו של רישי גדול ומוכר -רומההארשאהנה- אחד מתלמידיו של וויאסה, לשומעיו שפגשו אותו וביקשו אותו שיספר להם מתוך השיווא- פוראנא כפי שהכיר אותה היטב ישירות מוויאסא עצמו. (על פי המסורת היה זה וויאסה עצמו שהעניק לעולם את השיווה פוראנה -אוסף הסיפורים על אודות שיווה אך לא רק אותו, הוא גם מי שמיוחסת לו כתיבת המהאבראטה למ

הטאנטרה השיוויסטית מתייחסת לחמש איכויות או אולי עוצמות או מסוגלויות. בפועל למעשה קיימות שש כאלה, בהן אחת בעלת מעמד ייחודי וכוללני. אלו מעין סגולות או איכויות ייחודיות שעצם נוכחותן במרחב התודעתי מהווה כלי משמעותי לחיבור לכוליות עליו מדברת הטאנטרה, או במילים אחרות הן טבעו של ה DIVINE. הכוחות או האיכויות הן: Chit Shakti - עוצמת המודעות Ananda Shakti - עוצמת העונג (Bliss) Iccha Shakti - עוצמת ביטוי הרצון או היצירה Jnana shakti - עוצמת הידיעה או ההכרות Kriya Shakti - עוצמת הה

העצמי בן 5 הרבדים על פי הטאנטרה שיווא. 5 הקושות כפי שהן מופיעות במסורת היוגה אינן זהות ואף שונות מ 5 הרבדים המהווים את מבנה העצמי בטאנטרה. 5 הקושות כפי שמוכרות ביוגה מופיעות באופנישד קדומה בשם טאייטריה אופנישד בסדר הבא מה"חיצונית" ל"פנימית" ביותר: אנאמאייה קושה – מדובר למעשה בגוף הפיזי. אין ספק כי מרביתנו מזדהים ואפילו מזהים את עצמנו כל ועיקר עם רובד זה. הוא מאופיין בדחיסות המרבית לכן הוא הנגיש ביותר להוציא את העובדה שהוא מוכר לנו ממשית כי אנו רואים חווים ומתקשרים עימו כל הז

המטאפיסיקה התאיסטית והנון דואלית של מסורת שיווה טאנטרה. אחת הפרקטיקות המרכזיות שמכוננות את יסודות התפישה הטאנטרית היא הרהור מתמשך ב"דרך". המושג דרך מתורגם לסנסקריט כ "Dharshana". על מנת לתרגל טאנטרה נדרשת הבנה של הדרך. במקרה הזה הבנה של מבנה המציאות על פי הגישה הטאנטרית. נראה שקשה יהיה ליצר שינוי תודעתי ללא הבנה בסיסית של אותה "דרך – דארשנה". מדוע למעשה נדרשת "דרך"? שכן כאורה כל דרך מותווית מראש הינה למעשה עוד מכשול. אולם הטיעון כאן מבוסס על כך שלא ניתן להשתחרר באחת מעמדות וד

לכל אחד מאיתנו ישנה השקפה על העולם ועל חיינו העצמיים. אוסף של סיפורים או נרטיבים שמבוססים על הידע שלנו על העולם, על העבר האישי, על תחזיות עתידיות על רצונות וכיוצא באלו, שאת כולם אנחנו מאחדים לכלל סיפר שלם קוהרנטי יותר או פחות על מי אנחנו ומה הם חיינו. זוהי המסגרת שבונה את העולם שלנו. כמובן שישנה הנחה סמויה אצל רובנו שישנו עולם חיצוני, שרובו ככולו מתנהל בדרכו ואנחנו לא בעלי שליטה בו, אולם עדין נדמה לנו שמה שאנחנו יודעים הוא העולם החיצוני. כמובן שזו שגיאה בסיסית, כל מה שאנחנו

1. שיווה פוראנה היא טקסט המספר את סיפוריו השונים של האל שיווה. יותר מכל האלים במסורת ההינדית נראה ששיווה הוא האל המזוהה מכולם עם מסורת היוגה. אם ננסה לשוות לשיווה דמות מסויימת אין ספק שניכשל ,הוא נושא פנים רבות, מופעי אישיות שונים ומשונים ולכל דמות שלו קיימת תמיד דמות נגדית שלו עצמו. אולי זו אחת הסיבות לכך ששיווה כה נערץ, שכן כל אחד יוכל למצוא בו את מי שחשקה נפשו. אולי עוצמה זו, מסוגלות זו לשאת פנים רבות ושונות, היא גם חלק מהסיבה להיותו כה אהוד במסורת היוגה שגם לה פנים שונות

ברברה סטולר מילר מכנה את הקובץ האחרון של הסוטרות בשם: הידע המסתיים עם השיחרור (The knowledge that ends in freedom) סטולר מילר כותבת כך (תרגום שלי): "באפוריזמים האחרונים הללו, הטקסט מסוכם על כתהליך שיבה אל העצמי. פטנג'לי פתח את היוגה סוטרה, בהגדרת היוגה במונחי הזהות האמתית של הנפש המתבוננת ((observing spirit, שהופכת למובנת -עבור עצמה- באמצעות ההחלשה ועד עצירה מוחלטת בתנודות התודעה. פטנג'לי מסיים (את הטקסט), בהצהרה שהידע שנרכש באמצעות תרגול היוגה הופך להיות ידע בלתי סופי. ז

סוטרות 27-30.4 הן קובץ סוטרות שעניינן תהליך הפסקת הפעילות הנפשית ובו בעת סילוק גורמי המכאוב. הדיון בהפסקת הפעילות אינו חדש כמובן והוא מוטיב מתמשך לאורך הטקסט כולו, עם זאת כאן מדובר בתיאור ממשי קונקרטי. הסוטרות מטפלות בתהליכים הנפשיים שמלווים את הפסקת הפעילות. הטקסט רווי במושגים מורכבים וקשים להבנה שהדעות והפרשנויות לגבי משמעותן הן רבות מושגים כמו דהרמה, קאווליה, סמסקרות, קלשות, קרמה, ויווקה, המצויים כאן בצפיפות רבה, ומכאן הקושי האמיתי להבין מה למעשה מתרחש בפועל. לאן מובילה הד

בסוטרות 23-26.4 פטנג'לי ממשיך לנסות להבהיר את הקשר בין מבני התפישה השונים: פורושה, צ'יטה והאובייקטים החיצוניים. (כאמור תפישתו של פטנג'לי היא ראליסטית ממש. פטנג'לי סבור שאובייקטים קיימים כנפרדים אי שם בעולם חיצון והמפגש בינם לבין התודעה המכירה בשיתוף הכרת העל העליונה (פורושה) היא שמכוננת את התפישה הטהורה כפי שאנו שואפים לחוות אותה, אך גם אחראית למצב העכירות המאפיין את הראייה המצויה. לא לגמרי ברור באיזה מובן פטנג'לי טוען לקיומם של אובייקטים מה מעמדם כנפרדים ומה מצב הקיום שלה

סוטרות 18-22 הן 5 סוטרות משמעותיות העוסקות בניסיון לפרש את טיב הקשר שבין מחשבה לנפש (spirit). באופן כללי הביטויים המיוחסים לממד ה"רוחני" כפי שאנו מכנים אותו לרוב, הם מורכבים לתרגום או להבחנה ברורה. בכלל זאת, כיצד נכון לתרגם נשמה? נפש? רוח? שכל? וכדומה. מהי פורושה? האם בכלל ניתן למצוא לה תרגום הולם וממצה – פורושה היא מושג מאוד ייחודי לכן לא ברור כלל מה מעמדה בקרב אותם ביטויים, האם היא מכילה או מוכלת במי מהם? סוטרה 18.4 הסוטרה מייחסת לתנודות הנפש (וריטי) קיומה של ישות אשר חווה

סוטרא 14.4 סוטרא 14.4 עוסקת בזהות ובשונות, היא גם מקשרת בין הסוטרות הבאות העוסקות בקשר שבין המציאות החיצונית לבין התודעה התופסת או המתמודדת איתה. זהות או מהות של דבר (בעולם) נובעת או נקבעת על ידי יחודו (שהינו הצרוף היחודי של 3 הגונות) ומתהליך ההשתנות שלו. אם כן בסוטרא הקודמת הדגיש פטנג'לי את הבסיס המטאפיסי כמורכב מהגונות, כאן הוא יוצא להסבר אודות אופיים של הדברים. גם כאן ההדגש הברור הוא כי מדובר באובייקטים ממשיים בתהליכים ממשיים. (עם זאת כפי שציינו מה שתופס התופס היא התרחשות

5 הסוטרות 12-17 בפרק הרביעי של היוגה סוטרה מתמודדות עם שאלה שעמה מתמודדת גם הפילוסופיה המערבית מזה אלפי שנים. השאלה מה קיים? והיכן ואיך מתרחשת התפיסה של הקיים על ידי הסובייקט - על ידי האדם. סביר להניח שאוסף הסוטרות הללו הן נסיון התמודדות עם זרמים אידאליסטים (בודהיסטים ברובם) יחודיים שעלו לגדולה בתקופה בה ערך פטנג'לי (או אחרים) את הסוטרות ובמובן מסויים גם עם התפיסה האדוונטית שרואה למטנגליפ הצורך להתמודד עם ראיית העולם האידאליסטית קשורה כמובן גם למבנה האפיסטמולוגי (השאלה איך א

1. סאמקאיה או סאנקאיה (שתי האפשרויות נמצאות בשימוש), היא אחת מתוך 6 דרשאנות (זרמים) בפילוסופיה או בתרבות היוגית – ונחשבת לאחת העתיקות שבהן (עם כי חלוקות מאוד ולא ברורות כלל מקורותיה אופן התפתחותה השפעותיה ומקורותיה). סאמקאיה היא תפישה או השקפה מהסוג הקרוי דואליסטי. תפיסה דואליסטית היא כזו המניחה שביסודה קיימים שני יסודות ראשוניים, כאלו שלא ניתן לכנסם לכלל אחדות ראשונית. למשל תפיסות בתורת הנפש שמניחות שיש גוף ויש נפש שאיננה ניתנת להסבר בצורה חומרית היא תפישה דואליסטית. לעו

חלק א חמש הסוטרות 7.4-11.4 כולם משתייכות למקטע יחיד שאותו מכנה ברברה סטולר מילר "טרנספורמציה או שינוי של פעולה". פטנג'לי למעשה מתייחס כאן למסורת מרכזית בתפיסות המזרחיות – לאונטולוגיה (צורת קיום או מה קיים) של סיבתיות קארמתית. המושג קארמה הוא מרכזי מאוד ומהותי ביכולת של המסורות ההודיות לתת הסברים על ארועים או התנהלויות שקשה היה להסבירן באופן סיבתי מבלי להניח הנחת רקע על קיום מעגל קארמתי. במובן מסוים התרבות המערבית שונה מאוד בתפיסת הזמן שלה, בעיקר כאשר מתייחסים לתרבויות מונותא

סוטרא 7.4 היא הראשונה מבין 4 סוטרות אשר ברברה סטולר מילר בספרה "Discipline of Freedom" מכנה "טרנספורמציה או שינוי של פעולה". הסוטרא אומרת כך "הקרמה של היוגי איננה לבנה ואיננה שחורה (טענה 1), ובהמשך "של האחרים תלת גוונית" (טענה 2). נתבונן רגע בשתי הטענות ולאחר מכן נבהיר למה פטנג'לי מתכוון כאן: הטענה הראשונה מתייחסת ליוגי ומזהה אותו עם סוג של קרמה או א-קארמה שמתאפיינת בכך שהיא איננה לבנה וגם איננה שחורה – למעשה במילים אחרות איננה קרמה בכלל במובן מסוים. הטענה השנייה מציג

סוטרא 2.4 מדברת על ההשתנות או על תהליך ההשתנות (פאהרינאמאה) לאחר (לידה אחרת\ מצב קיומי אחר\ אני אחר) לדבר אחר. (אנטארהא). היא מייחסת את...

מה זו שאלה? השאלה מה זו שאלה היא סוג של אינטרוספקציה כלומר של דבר המתבונן וחוקר את עצמו . שאלה ששואלת מה היא עצמה מה מהותה? לשאלה מהי...

עוצמת הויניאסא בתרגול יוגה כהתמרת מצב התודעה וכהשקטה. מטרת היוגה המוצהרת היא השקטת תנודות התודעה (צ'יטה ווריטי נרודהא) ובכך הפחתת הסבל...