בלוג 

האם חשבתם פעם למה בכלל ליוגה "יצא שם" שקושר אותה בעיקר לגמישות? מה הדבר הראשון לדעתכם שעולה לראש של מישהו או מישהי שמגלים שאתם מתרגלים או מתרגלות יוגה (בהנחה והצד השני לא ממש מכיר לעומק את העניין)....? לא נדבר על תגובות כמו "שנטי בנטי" וכאלה אלא הכוונה לאמירות מעט יותר אינטליגנטיות... סביר שתשמעו את המשפט "ווואו את בטח גמישה לאללא..." אז כן, אחד הדברים המקושרים ביותר ליוגה הוא עניין הגמישות. ואומנם במרבית הזרמים ובחלק גדול מהתמונות בהחלט נראות דמויות בעלות טווח תנועה מפרק

Have you ever wondered why yoga "got a name" that mainly links it to flexibility? What do you think is the first thing that comes to someone's mind when they find out that you practice yoga (assuming the other party doesn't really know much about the subject)?... We're not talking about responses like "Shanti Banti" and the like, but rather slightly more intelligent statements... You're likely to hear the phrase "Wow, you must be flexible, otherwise..." So yes, one of the thi

החרדה והפחד עבור מרביתנו נמצאים תמיד ברקע החיים. לא בכל רגע כמובן אנחנו מודעים להן אולם הן במוכנות תמידית להתפרץ פנימה. לקחת שליטה. מחקרים על נדידת ציפורים מראים כי ציפור נודדת או להקת הציפורים לא יכולה שלא לנדוד. מנגנון הנדידה טבוע מיליוני שנים במוחן ובתודעתן הקולקטיבית של ציפורים וכל עוד האקו-סיסטם (מרחב המחייה שלהן) לא ישתנה מהותית, מנגנוני הנדידה ימשיכו לגרום לציפורים, ביום מסוים בעונה מסוימת להתאסף יחדיו ולצאת למסע מופלא של אלפי קילומטרים ממקום אחד בדיוק לאחר - שוב

היוגה סוטרא נפתחת במשפט שנראה על פניו כמעט מיותר מבחינת הטקסט והוא מעין משפט פתיחה המציג את מטרת הטקסט כולו. פטנג'לי אומר כך Atha yoga anu-shasanam בתרגום פשוט: כעת (Atha) לימוד או הוראת (Anu-shasanam) היוגה (yoga). הסוגיה מה היה מעמדו של פטנג'לי בתולדות היוגה, מי הוא היה, אם והאם היה אדם מסוים לאhזו אסכולה או זרם רוחני\דתי הוא השתייך מה היה מעמדו או מקצועו הן כולן שאלות שדיון נסוב סביבן. ברור ללא ספק שפטנג'לי כמובן לא המציא, אלא רק ערך אולי פרש, תמצת, אסף לכלל חיבור שלם את

1. האם אנחנו דוברי אמת? אין הכוונה שלי כאן לאמת מהסוג ה"קשה" כלומר מה נכון או לא נכון באופן מובהק ומוחלט לגבי עובדה כזו או אחרת בעולם. לא זו הכוונה. הכוונה היא לאמת הפנימית שלנו. 2. היוגה סוטרא של פטנג'לי - ולמי שלא מכיר זהו החיבור הנחשב כמאגד או כקנוני למסורת היוגה (עם כי ישנם כתבים רבים חשובים אחרים) - מתייחסת לחמישה עקרונות שלאורם על היוגי לשאוף לנהוג. על פיהם הוא מתבקש לנהוג או להתכוון בחייו והם מהווים - כמכלול של חמישה - את אחד מהאמצעים להתקרבות שלנו כמתרגלים למצב ה

המיתוס מספר על בירור הסוגייה מי הוא האל החזק והשליט מיהו אדון היקום והראשון מבין שלושת האלים שיוצרים את השילוש המרכזי בתפישה הווודית. וישנו, ברהמה ושיווה. הסיפור מסופר מפיו של רישי גדול ומוכר -רומההארשאהנה- אחד מתלמידיו של וויאסה, לשומעיו שפגשו אותו וביקשו אותו שיספר להם מתוך השיווא- פוראנא כפי שהכיר אותה היטב ישירות מוויאסא עצמו. (על פי המסורת היה זה וויאסה עצמו שהעניק לעולם את השיווה פוראנה -אוסף הסיפורים על אודות שיווה אך לא רק אותו, הוא גם מי שמיוחסת לו כתיבת המהאבראטה למ

הטאנטרה השיוויסטית מתייחסת לחמש איכויות או אולי עוצמות או מסוגלויות. בפועל למעשה קיימות שש כאלה, בהן אחת בעלת מעמד ייחודי וכוללני. אלו מעין סגולות או איכויות ייחודיות שעצם נוכחותן במרחב התודעתי מהווה כלי משמעותי לחיבור לכוליות עליו מדברת הטאנטרה, או במילים אחרות הן טבעו של ה DIVINE. הכוחות או האיכויות הן: Chit Shakti - עוצמת המודעות Ananda Shakti - עוצמת העונג (Bliss) Iccha Shakti - עוצמת ביטוי הרצון או היצירה Jnana shakti - עוצמת הידיעה או ההכרות Kriya Shakti - עוצמת הה

העצמי בן 5 הרבדים על פי הטאנטרה שיווא. 5 הקושות כפי שהן מופיעות במסורת היוגה אינן זהות ואף שונות מ 5 הרבדים המהווים את מבנה העצמי בטאנטרה. 5 הקושות כפי שמוכרות ביוגה מופיעות באופנישד קדומה בשם טאייטריה אופנישד בסדר הבא מה"חיצונית" ל"פנימית" ביותר: אנאמאייה קושה – מדובר למעשה בגוף הפיזי. אין ספק כי מרביתנו מזדהים ואפילו מזהים את עצמנו כל ועיקר עם רובד זה. הוא מאופיין בדחיסות המרבית לכן הוא הנגיש ביותר להוציא את העובדה שהוא מוכר לנו ממשית כי אנו רואים חווים ומתקשרים עימו כל הז

המטאפיסיקה התאיסטית והנון דואלית של מסורת שיווה טאנטרה. אחת הפרקטיקות המרכזיות שמכוננות את יסודות התפישה הטאנטרית היא הרהור מתמשך ב"דרך". המושג דרך מתורגם לסנסקריט כ "Dharshana". על מנת לתרגל טאנטרה נדרשת הבנה של הדרך. במקרה הזה הבנה של מבנה המציאות על פי הגישה הטאנטרית. נראה שקשה יהיה ליצר שינוי תודעתי ללא הבנה בסיסית של אותה "דרך – דארשנה". מדוע למעשה נדרשת "דרך"? שכן כאורה כל דרך מותווית מראש הינה למעשה עוד מכשול. אולם הטיעון כאן מבוסס על כך שלא ניתן להשתחרר באחת מעמדות וד

לכל אחד מאיתנו ישנה השקפה על העולם ועל חיינו העצמיים. אוסף של סיפורים או נרטיבים שמבוססים על הידע שלנו על העולם, על העבר האישי, על תחזיות עתידיות על רצונות וכיוצא באלו, שאת כולם אנחנו מאחדים לכלל סיפר שלם קוהרנטי יותר או פחות על מי אנחנו ומה הם חיינו. זוהי המסגרת שבונה את העולם שלנו. כמובן שישנה הנחה סמויה אצל רובנו שישנו עולם חיצוני, שרובו ככולו מתנהל בדרכו ואנחנו לא בעלי שליטה בו, אולם עדין נדמה לנו שמה שאנחנו יודעים הוא העולם החיצוני. כמובן שזו שגיאה בסיסית, כל מה שאנחנו

1. שיווה פוראנה היא טקסט המספר את סיפוריו השונים של האל שיווה. יותר מכל האלים במסורת ההינדית נראה ששיווה הוא האל המזוהה מכולם עם מסורת היוגה. אם ננסה לשוות לשיווה דמות מסויימת אין ספק שניכשל ,הוא נושא פנים רבות, מופעי אישיות שונים ומשונים ולכל דמות שלו קיימת תמיד דמות נגדית שלו עצמו. אולי זו אחת הסיבות לכך ששיווה כה נערץ, שכן כל אחד יוכל למצוא בו את מי שחשקה נפשו. אולי עוצמה זו, מסוגלות זו לשאת פנים רבות ושונות, היא גם חלק מהסיבה להיותו כה אהוד במסורת היוגה שגם לה פנים שונות

ברברה סטולר מילר מכנה את הקובץ האחרון של הסוטרות בשם: הידע המסתיים עם השיחרור (The knowledge that ends in freedom) סטולר מילר כותבת כך (תרגום שלי): "באפוריזמים האחרונים הללו, הטקסט מסוכם על כתהליך שיבה אל העצמי. פטנג'לי פתח את היוגה סוטרה, בהגדרת היוגה במונחי הזהות האמתית של הנפש המתבוננת ((observing spirit, שהופכת למובנת -עבור עצמה- באמצעות ההחלשה ועד עצירה מוחלטת בתנודות התודעה. פטנג'לי מסיים (את הטקסט), בהצהרה שהידע שנרכש באמצעות תרגול היוגה הופך להיות ידע בלתי סופי. ז