בלוג 

סוטרות 27-30.4 הן קובץ סוטרות שעניינן תהליך הפסקת הפעילות הנפשית ובו בעת סילוק גורמי המכאוב. הדיון בהפסקת הפעילות אינו חדש כמובן והוא מוטיב מתמשך לאורך הטקסט כולו, עם זאת כאן מדובר בתיאור ממשי קונקרטי. הסוטרות מטפלות בתהליכים הנפשיים שמלווים את הפסקת הפעילות. הטקסט רווי במושגים מורכבים וקשים להבנה שהדעות והפרשנויות לגבי משמעותן הן רבות מושגים כמו דהרמה, קאווליה, סמסקרות, קלשות, קרמה, ויווקה, המצויים כאן בצפיפות רבה, ומכאן הקושי האמיתי להבין מה למעשה מתרחש בפועל. לאן מובילה הד

בסוטרות 23-26.4 פטנג'לי ממשיך לנסות להבהיר את הקשר בין מבני התפישה השונים: פורושה, צ'יטה והאובייקטים החיצוניים. (כאמור תפישתו של פטנג'לי היא ראליסטית ממש. פטנג'לי סבור שאובייקטים קיימים כנפרדים אי שם בעולם חיצון והמפגש בינם לבין התודעה המכירה בשיתוף הכרת העל העליונה (פורושה) היא שמכוננת את התפישה הטהורה כפי שאנו שואפים לחוות אותה, אך גם אחראית למצב העכירות המאפיין את הראייה המצויה. לא לגמרי ברור באיזה מובן פטנג'לי טוען לקיומם של אובייקטים מה מעמדם כנפרדים ומה מצב הקיום שלה

סוטרות 18-22 הן 5 סוטרות משמעותיות העוסקות בניסיון לפרש את טיב הקשר שבין מחשבה לנפש (spirit). באופן כללי הביטויים המיוחסים לממד ה"רוחני" כפי שאנו מכנים אותו לרוב, הם מורכבים לתרגום או להבחנה ברורה. בכלל זאת, כיצד נכון לתרגם נשמה? נפש? רוח? שכל? וכדומה. מהי פורושה? האם בכלל ניתן למצוא לה תרגום הולם וממצה – פורושה היא מושג מאוד ייחודי לכן לא ברור כלל מה מעמדה בקרב אותם ביטויים, האם היא מכילה או מוכלת במי מהם? סוטרה 18.4 הסוטרה מייחסת לתנודות הנפש (וריטי) קיומה של ישות אשר חווה

סוטרא 14.4 סוטרא 14.4 עוסקת בזהות ובשונות, היא גם מקשרת בין הסוטרות הבאות העוסקות בקשר שבין המציאות החיצונית לבין התודעה התופסת או המתמודדת איתה. זהות או מהות של דבר (בעולם) נובעת או נקבעת על ידי יחודו (שהינו הצרוף היחודי של 3 הגונות) ומתהליך ההשתנות שלו. אם כן בסוטרא הקודמת הדגיש פטנג'לי את הבסיס המטאפיסי כמורכב מהגונות, כאן הוא יוצא להסבר אודות אופיים של הדברים. גם כאן ההדגש הברור הוא כי מדובר באובייקטים ממשיים בתהליכים ממשיים. (עם זאת כפי שציינו מה שתופס התופס היא התרחשות

5 הסוטרות 12-17 בפרק הרביעי של היוגה סוטרה מתמודדות עם שאלה שעמה מתמודדת גם הפילוסופיה המערבית מזה אלפי שנים. השאלה מה קיים? והיכן ואיך מתרחשת התפיסה של הקיים על ידי הסובייקט - על ידי האדם. סביר להניח שאוסף הסוטרות הללו הן נסיון התמודדות עם זרמים אידאליסטים (בודהיסטים ברובם) יחודיים שעלו לגדולה בתקופה בה ערך פטנג'לי (או אחרים) את הסוטרות ובמובן מסויים גם עם התפיסה האדוונטית שרואה למטנגליפ הצורך להתמודד עם ראיית העולם האידאליסטית קשורה כמובן גם למבנה האפיסטמולוגי (השאלה איך א

1. סאמקאיה או סאנקאיה (שתי האפשרויות נמצאות בשימוש), היא אחת מתוך 6 דרשאנות (זרמים) בפילוסופיה או בתרבות היוגית – ונחשבת לאחת העתיקות שבהן (עם כי חלוקות מאוד ולא ברורות כלל מקורותיה אופן התפתחותה השפעותיה ומקורותיה). סאמקאיה היא תפישה או השקפה מהסוג הקרוי דואליסטי. תפיסה דואליסטית היא כזו המניחה שביסודה קיימים שני יסודות ראשוניים, כאלו שלא ניתן לכנסם לכלל אחדות ראשונית. למשל תפיסות בתורת הנפש שמניחות שיש גוף ויש נפש שאיננה ניתנת להסבר בצורה חומרית היא תפישה דואליסטית. לעו

חלק א חמש הסוטרות 7.4-11.4 כולם משתייכות למקטע יחיד שאותו מכנה ברברה סטולר מילר "טרנספורמציה או שינוי של פעולה". פטנג'לי למעשה מתייחס כאן למסורת מרכזית בתפיסות המזרחיות – לאונטולוגיה (צורת קיום או מה קיים) של סיבתיות קארמתית. המושג קארמה הוא מרכזי מאוד ומהותי ביכולת של המסורות ההודיות לתת הסברים על ארועים או התנהלויות שקשה היה להסבירן באופן סיבתי מבלי להניח הנחת רקע על קיום מעגל קארמתי. במובן מסוים התרבות המערבית שונה מאוד בתפיסת הזמן שלה, בעיקר כאשר מתייחסים לתרבויות מונותא

סוטרא 7.4 היא הראשונה מבין 4 סוטרות אשר ברברה סטולר מילר בספרה "Discipline of Freedom" מכנה "טרנספורמציה או שינוי של פעולה". הסוטרא אומרת כך "הקרמה של היוגי איננה לבנה ואיננה שחורה (טענה 1), ובהמשך "של האחרים תלת גוונית" (טענה 2). נתבונן רגע בשתי הטענות ולאחר מכן נבהיר למה פטנג'לי מתכוון כאן: הטענה הראשונה מתייחסת ליוגי ומזהה אותו עם סוג של קרמה או א-קארמה שמתאפיינת בכך שהיא איננה לבנה וגם איננה שחורה – למעשה במילים אחרות איננה קרמה בכלל במובן מסוים. הטענה השנייה מציג

סוטרא 2.4 מדברת על ההשתנות או על תהליך ההשתנות (פאהרינאמאה) לאחר (לידה אחרת\ מצב קיומי אחר\ אני אחר) לדבר אחר. (אנטארהא). היא מייחסת את...

מה זו שאלה? השאלה מה זו שאלה היא סוג של אינטרוספקציה כלומר של דבר המתבונן וחוקר את עצמו . שאלה ששואלת מה היא עצמה מה מהותה? לשאלה מהי...

עוצמת הויניאסא בתרגול יוגה כהתמרת מצב התודעה וכהשקטה. מטרת היוגה המוצהרת היא השקטת תנודות התודעה (צ'יטה ווריטי נרודהא) ובכך הפחתת הסבל...