קצת על גמישות ועל יוגה ובכלל.

האם חשבתם פעם למה בכלל ליוגה "יצא שם" שקושר אותה בעיקר לגמישות?

מה הדבר הראשון לדעתכם שעולה לראש של מישהו או מישהי שמגלים  שאתם מתרגלים או מתרגלות יוגה (בהנחה והצד השני לא ממש מכיר לעומק את העניין)....?  לא נדבר על תגובות כמו "שנטי בנטי" וכאלה אלא הכוונה לאמירות  מעט יותר אינטליגנטיות...

סביר שתשמעו את המשפט "ווואו את בטח גמישה לאללא..."

אז כן, אחד הדברים המקושרים ביותר ליוגה הוא עניין הגמישות. ואומנם במרבית הזרמים ובחלק גדול מהתמונות בהחלט נראות דמויות בעלות טווח תנועה מפרקי שנראה בעייני האדם מהרחוב חריג כואב ואפילו מעט מעורר פלצות ואי נעימות פיזית ממש..ובתגובה אמירות כגון: " אם אני הייתי עושה את זה היו צריכים לאסוף אותי בחלקים..." וכגון אלו..

ובכל זאת, למה אם כן ומלכתחילה נוצר ההקשר בין יוגה לגמישות?  למה תרגול האטא יוגה בפרט מבקש להגיע למקומות "חריגים"  מבחינה זו ועד כמה גמישות רלוונטית וחיונית באמת  (או שלא) ומה תפקידה  ב"מדוע" של היוגה (Why?).

האמת היא שישנם כמה וכמה הסברים. האם לומר שהם משכנעים אותנו? תלוי..אולי כן אולי פחות....תחליטו בעצמכם...

נעבור מהקל לכבד:

א.   ההקשר הגופני

1. ברמה הבסיסית ניתן תמיד להניח שנוקשות פיזית על כל המשתמע ממנה מבחינת "תחושה כללית" מהווה מכשול להתנהלות שוטפת בחיים .

כולנו מכירים מצבים בהם התנועה מוגבלת, אזור בגוף כואב או מוגבל, גב או צוואר תפוסים ובפרט עד כמה הדבר משבש לגמרי את יכולתנו להתנהל בחיינו ביומיום בכלל בעיקר כך  כשהמצב הופך כרוני ומתמשך.

לכן ברמה האלמנטרית ביותר ומאחר ובסופו של יום היוגה מבקשת מאיתנו התבוננות מעמיקה ממושכת וארוכת טווח במצבינו הפנימיים – היכולת לשהות לאורך זמן ללא תחושת אי נוחות גופנית – דורשת גוף משוחרר מרווח ולא דחוס וגמישות היא מרכיב  יסודי להשגתו.

2.      בסוטרה מספר 1.30 הכותב מתייחס ל 9 "הפרעות" שלתפיסתו המתרגל עשוי להיתקל בהן במהלך תרגולו...

 הראשונה שאותה הוא מציין  היא "החולי הפיזי"  בשפת המקור Vyadi . (אגב בכתיבה ההינדית בד"כ סדר הפרטים אינו מקרי והכותב נוהג לעבור מהפרט החשוב ביותר לפחות מרכזי בהדרגה וכאן פטנ'גלי (לו מיוחס כתב זה) אומנם מציין את החולי הפיזי כראשון).

היום בפרט ברור שגמישות בסיסית היא חיונית, בעיקר ככל שאנחנו מתבגרים. באופן טבעי נוצרות נוקשויות ממינים שונים.  ההשלכה הבריאותית החיוביות של גמישות הגוף במניעת "חולי פיזי" היא ברורה מעליה. (הרחבת טווח תנועה, הקטנת הסיכון לפציעות ומניעת כאבים ותחושת הנוקשות המוכרת ועוד)

3.      לבסוף אפשר להתייחס לגמישות גם בהקשר למרכיב מרכזי נוסף ב"שפה" היוגית והוא האיזון. כל מי שחווה תירגול (ובפרט אלו שגם מלמדים) מכיר בכך שהקושי בתרגול נובע לא מעט מחסמיי תנועה.

למה הכוונה: עבור תלמידים מתחילים, אסאנות בסיסיות ובעיקר המעברים ביניהן קשים ביותר בעיקר מפני שמידת המניפולציה שהם נדרשים לה בהיותם מוגבלים תנועתית היא לאין ארוך גבוהה יותר ודורשנית יותר מאשר זו שידרש לה בעל גוף מיומן "ופתוח". נדרשות אין ספור התאמות לעתים, לביצוע שינוי שמתאפשר כלאחר יד אם מפרק או טווח תנועה באגן, ברגל, בגב קיים ונגיש יותר.  במילים אחרות ובקיצור, הגמישות נדרשת על מנת להנגיש איזון וקלות תנועתית ולאו דווקא רק בתירגול עצמו.

ב. ההקשר המנטלי

לכל אחד מאיתנו ברור לגמרי שיש משהו שניתן להבינו כמרכיב נפשי .

 לא כולנו ובעיקר "המטראיליסטים" שבנו מוכנים לקבל שישנה "ישות" מנטלית ממשית, שקיומה ממשי באותה רמת קיום כמו הגוף הפיזי - מה שנהוג לכנות "נשמה או נפש".

עם זאת לא צריך להניח ישות "ממשית" נפרדת כדי שיהיה ברור שגוף ונפש ניתנים להבחנה ברורה  ולו במובן  זה שהאחד פיזי בעוד האחר אינו כזה, מהתכלית הפשוטה שהוא חוויה שלא במרחב הפיזי המוכר או לכל הפחות גם כזה.  

גם אם נניח שמחשבות ומצבים נפשיים הם זהים ממש,  ומצבים נפשיים הם רק אירועים חשמליים וכימים במח ולא יותר בשום מובן,  עדין החוויה, הרגש, התפישה החושית ככזו  ובפרט הידיעה הברורה לנו ללא צורך באישוש, שישנם שני מישורים -הנפשי והפיזי - היא אינטואיטיבית לכולנו וקשה מאוד להפרכה לכל הפחות ברמת החוויה. והיוגה עוסקת בחוויה.

*(ישנם פילוסופים ואנשי מחקר שהם מה שמכונה בז'ארגון האקדמי "מטראיליסטים רדוקציוניסטים" כלומר כאלה המאמינים ממש  שאין שום משמעות לדון בכלל במצבים מנטליים -מה שקוראים מצבים אינטנציונאלים- כי הכל חומר וחשמל ביסודו וניתן לתאר הכל ובשלמות במושגים אלו בלבד וכל מה שאינו כזה הוא מיותר לגמרי לצורך כל הסבר.)

מנגד ובמקביל לכל מה שראינו מעלה ובמובן מסוים כהשלמה דווקא, מדעי הקוגניציה פונים לתפישה הוליסטית.

ההבחנה הברורה שרווחה בעבר בין גוף ומח או ביתר דיוק בין מערכת עצבים פריפראילית הכפופה למערכת העליונה ומשרתת אותה לשני הכיוונים, מאבדת את מעמדה לטובת גישה הרואה קשר פונקציונאלי דו כיווני והדוק הרבה יותר בין הגוף  למערכת העצבים המרכזית.

מכאן ההקשרים היותר ויותר נפוצים בין תרגול פיזי או מצבים פיזיים לבין תפקוד מנטלי. ההנחה היא  שהשפעת תרגול פיזי על המיינד היא חד משמעית, ברור ומקובל יותר להניח - כעת לפחות - שגמישות פיזית מקרינה במגוון דרכים על אופני חשיבה, שתחושה פיזית מסויימת תיצור גם מצבים רגשיים ומנטלים דומים או נגזרים.

כל זה נכון גם במובן  הנוירו - כימי כמובן, אבל גם מעבר לכך – כלומר במובן זה של אי הנפרדות הראשונית בין השניים.

ולכן האדאפטביליות המתקבלת מגמישות פיזית ומחופש התנועה הפיזי המתהווה במהלך תקופת תרגול (הן בתרגול ספציפי והן לאורך טווח של שנים רבות) עשויה להשפיע ישירות ממש על  גמישות מנטלית. גמישות במובן של  פתיחות יתר למצבי החיים, נגישות לעמדות ולמצבים רגשים ואמוציונליים גם שלנו וגם של אחרים, אי התגובתיות המיידית, חופש וטווח התייחסות ועוד. כל אלו  בסופו של יום מקרבים אותנו למצב אותו היוגה קוראת Nir  Vrittu - ללא תנועה (מחשבתית) או אפילו  Nirodhah  (Ni-  rodhah  לתוך שליטה).

ג.  ההקשר הסימבולי

להקשר המנטלי -הקודם- יש מיימד נוסף  שכמובן אינו נפרד מממנו אך משלים ומרחיב -  והוא ההרחבה לסימבולי. הסימבולי (הסימני או סמלי אם נרצה)  הוא אופן התייחסות אחר למציאות.

 במובן מסוים כשאנחנו לא מסוגלים  או מנועים מלתאר חוויה בשפה בגלל עומקה, רוחבה או פשוט משום שאין לנו כלים לתקשר אותה, אנחנו מגיעים ל"עולם" הסמלי.

חלומות למשל, הם סמלים או ייצוגים, גם מטפורות או סוגי שירה הם סימולים או הקשרים בין רבדים שלא ניתן אולי לקשור אותם אחרת.

במובן זה בדיוק לגמישות הפיזית יש הקשרים סימליים. ניתן רק דוגמה אחת ויש רבות אחרות שניתן לקשור באופן סימבולי לגמישות.

 גמישות פיזית עשויה לסמן רק לשם המחשה  אי-הקשרות (Aparigraha)  

המושג  אפאריגראה מופיע בסוטרא 2.39. (זוהי אחת מתוך 5  יאמות או קצת בהפשטה "המלצות לחיים אל מול עצמנו שיקלו על דרכינו היוגית...").  בניגוד למה שבדרך כלל ניתנת עליו הדעת והוא המושג עצמו "אי הקשרות, אי החזקה, אי הצמדות" הסוטרה מדגישה גם את ההשלכות מה התועלת מכך ואיך יש לעשות זאת (שוב לא ניתן להרחיב כאן מידי). הסוטרה מדגישה שיש להיות יציב באי ההקשרות או במילים אחרות ב"לשחרר להניח לוותר.... לשחרר קבעונות והאחזויות". האם ניתן לשהות בהווה כאשר אנחנו אוחזים בקבעון או בדבר כלשהו בכלל? מובן שלא שהרי אנחנו בהשגת מטרה או לחליפין בשימור מצב.

נסו רגע לדמות עכשיו תנועה גופנית שמטרתה "הגמשה" כלומר את התחושה שאתם חשים... הריווח, הסרת המגבלה, השיחרור ממצב קודם - ההרחבה. הגמישות הפיזית מסמלת או ממחישה במובן הזה אפריגראה היא מצב של שהייה בשחרור או אי החזקה.

זו רק דוגמה אחת אולם ישנן אין ספור דוגמאות אחרות להקשר הסימבולי המאוד ברור ופונקציונאלי בין גמישות פיזית, למצבים או תובנות שניתן לחוות דרכן הלכה למעשה.

ד.   ההקשר האנרגטי

ולבסוף, לגמישות הפיזית יש הקושרים השלכות אנרגטיות. גם כאן כמו בשאלת הגוף והנפש מי שיבחר לא לקבל את הגישה האנרגטית כפשוטה (הטאנטרית ביסודה) על כל הסימבוליקה שבה בהחלט פטור ואינו חייב . ניתן במקרה זה להמיר את הדימוי האנרגטי במובן מסוים ולצורך העניין למערכת העצבים אם נרצה. מערכת העצבים היא מערכת חשמלית \ ביו כימית, במובן הזה היא אנרגטית בדיוק כפי שסוללה 1.5 וולט היא כזו או כפי שהגוף הפראני הוא כזה. לכן הדימויים הפראנים והעיצביים הם חופפים במהותם. (להוציא סימבוליקה שונה ואולי תהליכיות שונה מן הסתם,  אך זה אינו בעל משמעות לצורך ההשוואה הזו).

במשפט אחד: הגמישות הפיזית היא קטליזטור לזרימה החופשית של פראנה בגוף. במובן הזה גמישות היא גם גירוי והפעלה של מערכת העצבים. על הגב לדוגמא וחוליות הגב הסובלות לעתים מדחיסות יתר ולכן יוצרות לחץ עיצבי בפועל על נויורונים היוצאים מהן ועוברים דרכן. ריווח הגב והחוליות הוא מפתח להקטנת התקיעויות הלחצים ולכן בפועל להגברת האיזון והזרימה האנרגטית בגוף כולו.

לסיכום: סקרנו כאן -מאוד בקצרה- לפחות ארבעה אופנים בהם הגמישות מהווה מרכיב חיוני ומרכזי בתירגול. יותר מכל במובן מסוים זהו חלק מהתירגול עצמו. ההקשר הכל כך רווח בין יוגה לגמישות מופיע כאן לפחות בארבעה רבדים וללא ספק תוכלו למצוא אחרים רבים. מעניין עם זאת שזהו אולי המרכיב היותר "מקושר" להדיוטות ביוגה זה וה"שנטיבנטי" מקודם.... כמובן שגמישות בלבד איננה ממצה את העניין אולם עדין היא המקושרת אולי יותר ל"מהי יוגה" או לפחות למה האיפיונים המוכרים שלה.

במאמרים הבאים נכנס לנושאים הרבה יותר פרקטיים בתחום :

הבנת הגמישות:

·         איך נכון לעבוד, סוגי הגמישות השונים (סטטית לעומת דינמית) ומה התועלות מהן ולמה אפשר ונכון לצפות.

·         למה קשה לנו להגמיש את הגוף? מה המנגנונים שיוצרים הגמשה או מונעים אותה - איך נכון לעבוד כדי להגמיש את הגוף טרם התירגול ובמהלכו.

·         האם גמישות מתיישבת עם תרגול כח או סיבולת ועוד ואיך לשלב...